אמנה חברתית בין הממשלה למגזר השלישי
מדיניות הרווחה היא ביטוי לסולידריות ואכפתיות של המדינה כלפי אזרחיה, ובינם לבין עצמם. בעשורים האחרונים אנו עדים לגידול משמעותי, בארץ ובעולם, במספר הארגונים האזרחיים.
המבקרים את התהליך הזה, טוענים שהממשלה מתנערת מאחריותה החברתית כלפי אזרחיה, וארגוני המגזר השלישי משחררים אותה מחובתה ומעניקים לה אליבי. המצדדים בתהליך, שמחים על התוספת של ארגוני המגזר השלישי, וטוענים שהם באים להשלים את פעילותה של הממשלה ולא להחליפה.
מיסוד וחיזוק הקשר בין המדינה לארגוני המגזר השלישי מבטיח שהשירותים הניתנים ע"י הארגוניים האזרחיים יתקיימו בצורה טובה ומקצועית, תוך מניעת הסרת האחריות של הממשלה, או לפחות הגברת המעורבות של הממשלה בפעילות הארגונים.
בבריטניה נקבעה אמנה (קומפקט) בין הממשלה לבין ארגוני המיגזר השלישי, אשר נועדה להסדיר את היחסים ושיתוף הפעולה בין הממשלה לארגונים. ההנחיות להתייעצות בין משרדי הממשלה ובין ארגוני המיגזר השלישי פורסמו בשנת 2000, מתוך הכרה בחשיבות הפעולה בין הממשלה ובין ארגונים אלה, לשם ייעול התהליך של קביעת המדיניות. האמנה, הקומפקט, כוללת מחויבות "להכיר ולתמוך בעצמאות של הסקטור". גם בסקוטלנד ובקנדה (Joint Tables) נחתמו אמנות דומות, ומדינות נוספות פועלות לניסוח הסכמים דומים.
גם בישראל נעשו בעבר ניסיונות לנסח אמנה בין המגזר השלישי לבין הממשלה והמגזר העסקי. לאחרונה פירסם משרד ראש הממשלה מסמך מדיניות בנושא, שכותרתו "ממשלת ישראל, החברה האזרחית והקהילה העסקית: שותפות, העצמה ושקיפות".
עיקרי המסמך והיעדים שנקבעו:
חיזוק שיתוף הפעולה וביסוס מערכת היחסים בין שלושת הגורמים – המגזר הציבורי, ארגונים בחברה האזרחית והמגזר העסקי – ככל שירצו בכך, תוך שמירה על עצמאותם של השותפים. יעדים אלו יושגו ע"י: * הקמת "שולחנות עגולים" שישמשו פלטפורמה קבועה לחילופי ידע ומידע, ולהתייעצות בין המגזרים. * כתיבת אמנה משותפת ליחסי המגזרים בישראל. * הקמת יחידת מטה במשרד ראש הממשלה, אשר תפעל להשגת יעדי המדיניות שנקבעו ולליווי הפעילות הממשלתית בנושא.
הגברת שילובם של ארגונים בחברה האזרחית בהפעלת שירותים חברתיים, תוך עידוד הדיאלוג בין מקבלי ההחלטות לבין הארגונים טרם קבלת ההחלטות, ע"י: * הוספת אמות מידה במכרזים ממשלתיים, שישקפו ויעודדו את מידת המעורבות החברתית בפעילותם של המציעים. * עידוד משרדי הממשלה להעמיק ולהרחיב את הליכי ההתייעצות עם גורמים בחברה האזרחית טרם קבלת החלטות.
עידוד תהליכים התורמים להעצמה, התמקצעות, בקרה ושקיפות בחברה האזרחית, תוך הטמעה של נורמות דומות בממשלה ובמגזר העסקי במסגרת זו, ע"י: * ביטול מס מעסיקים (בוצע בינואר 2008) המוטל על הארגונים והעלאת תקרת התרומה המוכרת לצרכי מס. * יצירת שקיפות מלאה בכל הקשור לתמיכת הממשלה בארגוני החברה האזרחית. * הקמת מאגר מידע שירכז את כל המידע שבידי הממשלה על ארגוני החברה האזרחית בישראל, כולל השכר שהארגון משלם לעובדיו.