מדריך לחברות וארגונים להקמת אתר אינטרנט
איך לקבל הצעת מחיר נהדרת לפיתוח או שדרוג אתר אינטרנט - מדריך למתלבטים – צעד אחר צעד.
אתר אינטרנט של ארגון משמש הן ככלי פנים ארגוני והן ככלי חוץ ארגוני. בשמשו ככלי פנים ארגוני הוא יכול לסייע בתקשורת פנימית, השבחת וניהול ידע, הדרכה ועוד. בשמשו ככלי חוץ ארגוני הוא יכול לספק מידע כללי על הארגון ופעילותו, לשמש לצורך יצירת קשר עם לקוחות קיימים ופוטנציאלים, להוות חנות וירטואלית או קטלוג מוצרים, לספק שירות ותמיכה ללקוחות, לאפשר ללקוחות לעקוב אחר תהליכים שמתבצעים מול הארגון, להיחשף לפלח לקוחות חדש וכו'.
מי ירכז את הטיפול בהקמת האתר?
מרגע שנתקבלה החלטה על הקמת אתר אינטרנט כמענה לצורך בארגון, יתברר כי כמעט כולם מעונינים להביע את דעתם ולרכז את הטיפול בהקמת האתר:
- אנשי המחשוב שמעריכים טכנולוגיה מתקדמת.
- אנשי הרכש שמורגלים במשא ומתן עם ספקים.
- אנשי הכספים שמכירים בערכו של הכסף.
- אנשי השיווק שיודעים שאתר אינטרנט יכול להוסיף ליוקרתם.
- אנשי המכירות שמעוניינים למכור במאמץ מופחת.
- אנשי השירות המעוניינים לצמצם את נקודות המגע עם הלקוח.
- אנשי התפעול שמעוניינים לוודא שהטיפול באתר לא יצריך שינוי בהקצאת משאבים או נהלים.
כולם אכן מוכשרים, אך מומלץ למנות לתפקיד נציג מהמחלקה בה התעורר הצורך להקמת האתר. מחלקה זו היא ה"לקוח" הארגוני ועיקר האחריות כמשתמש או מנהל עתידי של האתר תוטל עליה.
למי פונים?
ניתן לפנות לחברות המייצרות "פתרונות" אינטרנטיים מוכנים מראש: קטלוגים וירטואליים, "דפי בית", אתרי תדמית, חנויות וירטואליות וכו'.
יתרונות: השקעה כספית התחלתית אפסית או נמוכה במיוחד, זמינות כמעט מיידית, שירותים נוספים מסוימים בעלות נמוכה מאוד (גרפיקה, צילום, תרגום, עריכה וכו').
חסרונות: אין גמישות להתאמה על פי הצרכים, משלמים ב"עסקת חבילה" על שירותים נוספים (גם אם אין בהם צורך) לתקופה מוגדרת מראש, אין זכויות יוצרים, זכות השימוש מוגבלת בתקנון שעשוי להשתנות על פי צרכי הספק ועוד.
ניתן לפנות לחברות המתמחות בפיתוח אתרי אינטרנט על פי דרישה. חברות כאלו מתמחות בהתמקדות בצרכי הלקוח משלב גיבוש התפיסה ועד ליווי הארגון כשהאתר כבר פעיל.
יתרונות: התאמה מרבית לצרכי הארגון, הקפדה על כל פרט בתהליך הפיתוח, כל בעלי המקצוע הדרושים לפיתוח האתר כמו: מעצבים, מתכנתים, רעיונאים, עורכים ומתרגמים תחת קורת גג אחת, קשר רציף עם הארגון במהלך הפיתוח ולאחריו, הפקת לקחים לאחר הפיתוח וביצוע שיפורים בהתאם.
חסרונות: שימוש או רכישת כלי פיתוח ייחודיים לפיתוח הנדרש, שימוש בטכנולוגיה עליה או בה משתמשת החברה המפתחת שלא מתאימה לכל ארגון, או מחייבת נהלי עבודה קשיחים, לוחות זמנים ארוכים יחסית עד גמר הפיתוח, זכויות יוצרים או זכויות שימוש מוגבלות, תלות גבוהה עד בלעדית בחברה המפתחת שעשויה לזנוח את הטכנולוגיה, להימכר, להתמזג או להתפרק, שינויים במהלך הפיתוח עשויים להגדיל את ההשקעה המתוכננת באופן משמעותי, שירות ותחזוקה לאתר האינטרנט אך ורק מהחברה המפתחת, עלות בסיסית גבוהה הנובעת משימוש בכלי פיתוח ייעודיים, התאמת הטכנולוגיה הארגונית לטכנולוגיה בה פותח האתר, עלויות שירות ותחזוקה קבועות וגבוהות יחסית.
ניתן לפנות לחברות או מפתחים המשתמשים בפיתוח במערכות ניהול תוכן. גם חברות ומפתחים כאלו מתמקדים בצרכי הלקוח משלב הגיבוש התפיסה ועד ליווי הארגון כשהאתר פעיל, אך הן עושות זאת באמצעות כלים טכנולוגיים שונים, כאשר ניתן למצוא מיגוון מערכות ניהול תוכן הכתובות ב"קוד פתוח".
יתרונות: עלויות פיתוח נמוכות משמעותית מהאלטרנטיבה, עלויות שירות ותחזוקה נמוכות במיוחד. אין תלות במפתחים לאחר הפיתוח, גמישות במהלך הפיתוח לשינויים שעלותם תהיה נמוכה, לוחות זמנים קצרים יחסית להשלמת הפיתוח, ניתן לשדרג את האתר בכל נקודת זמן מבלי שהטכנולוגיה בה פותח תהווה מגבלה או "מדרגת עלות", כמעט ואין צורך בהתאמת הטכנולוגיה הארגונית הקיימת, אין זכויות יוצרים על כלי הפיתוח.
חסרונות: לא כל מערכת "קוד פתוח" מסוגלת לספק פתרון לכל תת - המערכות הנדרשות לפיתוח האתר, מערכות "קוד פתוח" מטילות מגבלות מסוימות על העיצוב האפשרי.
אז למי פונים?
אם אתר האינטרנט המיועד אמור לשרת לקוחות קיימים שלכם, אשר צרכיהם מסתכמים במידע או פריטים מועטים המתעדכנים בתדירות נמוכה, אם בכלל, ואתם עצמכם מסוגלים להקדיש זמן מועט לניהול ותחזוקת האתר בשל עיסוקכם: רופאי שיניים, רואי חשבון, מהנדסים, שמאים ודומיהם – פנו לחברות מהסוג הראשון.
אם אתר האינטרנט המיועד אמור לשרת עשרות אלפי משתמשים והוא מאפשר מגוון גדול של פתרונות לקהלים שונים, הוא מתעדכן בתדירות גבוהה מאוד ומספר רב של עובדים בארגונכם משתמשים בו, פועלים לפיו, מנהלים אותו ומסתייעים בו דוגמת אתר "בנק לאומי", "Ynet", "זאפ" ודומיהם, כדאי לפנות לחברות מהסוג השני.
בשאר המקרים – כדאי לפנות לחברות ומפתחים מהסוג השלישי.
כדי לקבל הצעות שיתאימו לנו ויענו לצרכינו בצורה אופטימלית, עלינו לספק למפתחים הפוטנציאלים את מירב האינפורמציה.
מה להכין לקראת הפנייה?
• תיאור מדויק של מטרת האתר.
• איזו תדמית האתר צריך ל"שדר".
• קהל היעד – למי האתר פונה ומה מאפיין אותו.
• הפעולות על קהל היעד הפוטנציאלי לבצע באתר.
• אילו תוצאות צריכות להיות לפעולות הללו.
• אתרי אינטרנט דומים הקיימים בשוק.
• לוח הזמנים לביצוע הפרויקט.
• מגבלות או אילוצים שונים שישפיעו על עבודת הפיתוח.
• היקף התוכן באתר ובאילו שפות הוא נדרש.
• עיצוב האתר – האם יש דרישות מיוחדות או מגבלות בעיצוב, תכנים גרפיים שיש לשלב, סרטי וידאו של החברה וכו'.
• הגורם המוסמך בארגון לענות לשאלות או להיפגש עם מפתחים טרם הגשת הצעות המחיר.
• המידע שאנו מבקשים לקבל ממגישי ההצעות: תאור מגיש ההצעה, הפרופיל העסקי, ניסיון קודם, תיק עבודות. מידע זה יאפשר להתרשם מהתאמת מגישי ההצעות למטרות שהוגדרו.
את כל המידע יש לארגן במסמך אחד שייקרא: "בקשה לקבלת הצעת מחיר" ויחולק לראשי פרקים לפי נושא.
למי לשלוח את המסמך?
הגדרתם כבר איזה סוג של מפתח דרוש לכם – מתוך 3 הסוגים שפורטו בפרק הקודם. עתה, נותר לאתר מספר חברות או מפתחים מהם תרצו לקבל הצעת מחיר ואליהם עליכם להפנות את מסמך ה"בקשה לקבלת הצעת מחיר" שהכנתם.
היכן מוצאים מועמדים פוטנציאליים שיגישו הצעות מחיר?
בעיקר באינטרנט. רצוי להגדיר שאילתת חיפוש במנוע חיפוש כלשהו כמו: "אתרי אינטרנט מוכנים" או חנויות וירטואליות" או: "פיתוח אתרי אינטרנט" או: "מפתחים בקוד פתוח". חיפוש ממוקד יעלה מועמדים פוטנציאליים מהם תוכלו לבקש הצעת מחיר. כדאי להיעזר גם בהמלצות של חברים ומכרים עסקיים.
לכמה מועמדים לפנות?
בין שניים לחמישה. ככל שהיקף העבודה הצפוי רב יותר (להערכתכם) – כדאי לבקש יותר הצעות ולהיפך. בכל מקרה – אין טעם רב לכלול יותר מחמישה מועמדים.
איך לפנות?
א. רצוי לפנות טלפונית למועמדים הפוטנציאליים, להציג את עצמכם ואת מטרת שיחתכם.
ב. כדאי לברר כבר בשיחה הטלפונית את זמינותו של המועמד שבחרתם. אין טעם רב לבקש הצעת מחיר ממועמד שאינו פנוי או מנוע מסיבות שונות מלהגיש הצעת מחיר או מפיתוח האתר בפועל.
ג. ענו לשאלות שיופנו אליכם בהרחבה, גם אם חלק או כל התשובות מצויות במסמך שתשלחו אל המועמדים.
ד. אם תתבקשו, היפגשו לשיחת רקע או תדריך עם המועמדים שלכם.
ה. שלחו את המסמך שהכנתם ובקשו מהמועמדים לשלוח הצעת מחיר תוך פרק זמן סביר משיחת הרקע או התדריך שביקשו.
מה עושים עד שמגיעות הצעות המחיר?
בפרק הזמן שעד קבלת הצעות המחיר תעסקו בעיקר במתן תשובות לשאלות שיופנו אליכם ממכיני ההצעות, תדריכים או פגישות רקע. מאידך, כדאי להכין בשלב זה טבלת מעקב והערכה למועמדים השונים. כדאי לציין בטבלה מי מהמועמדים קיבל תשובות לשאלותיו, מי קיבל תדריך, אם המועמד הוא חברה – מי הגורם המטפל בבקשה: אדמיניסטרציה, מכירות, פיתוח או מי שצפוי לבצע עבורכם את העבודה, ומי בסופו של דבר לא הגיש הצעה במועד ולא ביקש הארכת מועד.
האם עשויות לחול תקלות בשלב ההמתנה לקבלת הצעות מחיר?
לעתים, תהליך בקשה לקבלת הצעת מחיר משמש גם סוג של משוב: על אופיו ותכונותיו של האתר המיועד כפי שהגדרתם במסמך הבקשה, או על עצם ההחלטה לפיה יש למלא צורך ארגוני בפיתוח אתר אינטרנט יעודי. אפשר שיתברר כי שכחתם לכלול תת מערכת כלשהי הדרושה לפעולתו התקינה של האתר: אבטחת מידע, סטטיסטיקה ודו"חות וכו'. או, עשוי להתברר כי יהיו השלכות שלא צפיתם, לדוגמא: בטכנולוגיה, בתפעול ובוודאי גם על סדר הגודל של העלות הכוללת.
מה עושים במקרה של תקלה לא צפויה בשלב ההמתנה לקבלת הצעות מחיר?
אם התקלה שהופיעה היא מהסוג הראשון, קרי: מבקשתכם לקבלת הצעת מחיר נשמטה תכונה רצויה או חיונית של האתר המיועד – שלחו לכל המועמדים תיקון לבקשה לקבלת הצעת מחיר ופרטו את מהות התיקון או התוספת הנדרשת. אם התקלה היא מהסוג השני – כדאי לחזור לשולחן הדיונים הפנים ארגוני ולהשעות את התהליך בו התחלתם – עד להחלטה מתאימה.
מה עושים אם חלף פרק זמן סביר ואף מתמודד לא הגיש הצעת מחיר? אם פניתם למתמודדים השונים והם טוענים כי בכוונתם להגיש הצעת מחיר – המסקנה היא שפרק הזמן שנחשב אצלכם לסביר – הוא קצר מדי.
מה אם חלף פרק זמן סביר והתקבלו פחות ממחצית הצעות המחיר להם ציפיתם? הודיעו לשאר המתמודדים על תאריך יעד קרוב וסופי להגשת הצעות מחיר.
מה אם חלף פרק זמן סביר, קיבלתם מספר הצעות מחיר סביר , אך לא כל המתמודדים הגישו הצעה? אם הנותרים לא ביקשו הארכת מועד - הודיעו למועמד או המועמדים הנותרים כי ויתרתם על הצעת מחיר מטעמם.
בחינת הצעות המחיר שהתקבלו
הצעות המחיר שקיבלתם צריכות להיבחן הן כל אחת לגופה והן – כל אחת בהשוואה לאחרות. בחינת כל הצעת מחיר צריכה להיעשות לפי קריטריונים של תוכן וצורה, טכנולוגיה ו/או מפרט טכני, עיצוב, לוח זמנים, מחיר ותנאים/הערות מיוחדות.
איך משתמשים בקריטריונים הללו לבחינת הצעת המחיר?
תוכן וצורה
האם ההצעה כוללת איורים, מצגת, סרטון, הפניות לאתרי אינטרנט, טבלאות ומלל. האם ההצעה קריאה ומובנת – מחולקת לפי נושאים, ערוכה בצורה ברורה ובהירה. אילו פרקים נכללים בהצעה? האם נכלל פרופיל עסקי של המועמד? האם המועמד מנוסה הן בתחום הפיתוח והן בעבודה ממושכת עם משתמשים רבים? האם המועמד מנוסה בניהול משימות ואנשים ("פרויקטים") בתחומי הפיתוח? האם נכלל תיאור מקצועי קצר של משתתפים נוספים/אחרים מטעם המועמד (מעצבים, עורכים, מתרגמים)? האם הפרק הטכנולוגי מפורט וכתוב בשפה שאינה טכנית? האם פרק המחיר כולל גם תנאי תשלום ועלויות נוספות במידת הצורך בהתקשרות נוספת, שינויים או תיקונים? האם תוכן ההצעה עונה לכל המפורט בבקשתכם לקבלת הצעה? האם נכללו בהצעה שינויים או תוספות אפשריות ללא תשלום? האם נכללו בהצעה התניות או הערות, מה משקלן? האם נכללה בהצעה הדרכה בסיסית, תקופת אחריות או שירות?
טכנולוגיה ו/או מפרט טכני
האם הפרק הטכנולוגי כתוב בשפה ברורה? האם הטכנולוגיה המוצעת מגבילה, מאלצת או מאפשרת לבצע את הדרישות שהגדרתם, שינויים בתפיסה, בתוכן או בעיצוב, אם תבקשו ושדרוגים עתידיים? האם הטכנולוגיה המוצעת תאפשר לקהל היעד הפוטנציאלי תצוגה ושימוש מיטביים באתר ללא תלות בחומרה או בתוכנה המצויה ברשותו? האם הטכנולוגיה המוצעת תתמוך במנועי חיפוש ובמאמצים לקדם בהם את האתר? האם לטכנולוגיה המוצעת נפוצה דיה כך שישנם מפתחים רבים המכירים אותה ומשתמשים בה?
עיצוב האתר
האם העיצוב יהיה גמיש דיו להכיל גם את הטכנולוגיה המוצעת וגם שינויים אפשריים במידת הצורך? האם ניתן לבקש מספר גרסאות עיצוב? האם ניתן יהיה לשנות כליל את עיצוב האתר בנקודת זמן כלשהי בעתיד?
לוחות זמנים
האם מפורט לוח זמנים כולל לביצוע? האם קיימת חלוקה של לוח הזמנים לפי שלבי התקדמות? אילו פעולות עלולות להאריך את לוח הזמנים לביצוע ובאיזה פרק זמן? האם לוח הזמנים כולל "מקצה שיפורים"? מהו פרק הזמן הדרוש מסיום העבודה והצגת האתר ללקוח לביצוע "מקצה שיפורים"? מהי תקופת האחריות או השירות לאתר?
מחיר ותנאי תשלום
האם ננקב מחיר סופי לפרויקט או מחיר לשעת עבודה והערכת מחיר לפרויקט? האם קיים פירוט לעלויות ביניים (עיצוב, תרגום, עריכה, רכישות שונות)? האם ברורה מהי עלות כל שינוי במהלך העבודה, שינויים ושיפורים בסיום העבודה, תקופת האחריות ותקופת השירות ושינויים שיתבקשו במהלכן ולאחריהן? האם תנאי התשלום חופפים את התקדמות העבודה? האם הוצעו תנאים מיוחדים במחיר ותנאי תשלום תמורת התחייבויות שונות של ארגונכם? (למשל: הנחה תמורת רכישת שירותי אחסון וקידום אתרים וכו').
הערות מיוחדות
האם קיימת התייחסות או הגבלה ומהי, לעניין זכויות היוצרים ו/או השימוש של העיצוב, הטכנולוגיה או הפיתוח של האתר? האם קיימת התייחסות לנושאים נוספים שלא נכללו בבקשתכם? האם קיימות הגבלות שונות לגבי לוחות זמנים לפיתוח או תשלום? האם קיימת אפשרות ויכולת של המועמד לבצע, לבקשתכם, גם פעולות אחרות כמו: רישום שם מתחם, התקשרות עם ספק אחסון ועוד. האם ניכר כי הושקע מאמץ מצד המועמד בהכנה לקראת הגשת הצעת המחיר, בכתיבתה ובתוכנה? איזה רושם "משדרת" הצעת המחיר?
בדיקת שלמות וחריגות בהצעות
אחרי שבחנו כל הצעת מחיר לגופה יש לבדוק אם קיימות הצעות שאינן שלמות. כלומר – שחסר בהן פרק מרכזי כלשהו – עיצוב, טכנולוגיה, לוחות זמנים, פרופיל עסקי או פירוט מרכיבי המחיר ותנאי תשלום. אם קיימות הצעות כאלו – יש לנפותן לפני השלב הבא. עתה יש לבדוק אם קיימת הצעה שבאחד מפרקיה יש חריגה רבה מהמתואר בשאר ההצעות. דוגמאות: לאחד המועמדים טרם מלאו 18, אחת ההצעות מחייבת רכישה של כלי פיתוח, לוח הזמנים באחת ההצעות קצר מדי או ארוך מדי, אחת ההצעות איננה כוללת שפה נוספת שהתבקשה ועוד. במקרה כזה צריך לפנות לבעלי ההצעות ולבקש הבהרות ופרטים נוספים. אם קיבלתם הבהרות והסברים שאינם מספקים – יש לדחות הצעות אלו. אם ההבהרות סיפקו לכם זווית ראייה חדשה, עצרו, שקלו מחדש את עמדתכם – ואם השתכנעתם שההבהרות שקיבלתם במקומן – כנראה שצריך לדחות את שאר ההצעות.
טבלת השוואה להצעות
לכל קריטריון יש מספר נקודות השוואה. לכל נקודת השוואה צריך להינתן משקל מתוך 100 אחוז. נניח: 8 נקודות השוואה בפרק הטכנולוגיה – 12.5 נקודות לכל השוואה. ואפשר גם: 20 נקודות לכל אחת מארבע ההשוואות הראשונות ו – 5 נקודות לכל אחת מההשוואות האחרות. יחד 100 אחוז. כל הצעה תקבל את הניקוד המתאים לה בכל פרק (קריטריון).
| כללי, צורה ותוכן | עיצוב וטכנולוגיה | לוחות זמנים | מחיר ותנאי תשלום | הערות שונות | המלצה |
| גבוהה | גבוהה | גבוהה | גבוהה | גבוהה | הבקשה להצעת מחיר ששלחתם למועמדים - אינה ממוקדת |
| נמוכה | נמוכה | נמוכה | נמוכה | נמוכה | בחרו בהצעה הזולה ביותר |
| גבוהה | נמוכה | נמוכה | נמוכה | נמוכה | בחרו בבעל הניסיון הרב ביותר או בהצעה השלמה והמקיפה ביותר |
| נמוכה | נמוכה | גבוהה | נמוכה | נמוכה | בדקו עם המועמדים שהצעתם מגבירה את השונות מה הסיבה ואז לדחות אותם או את הנותרים ולהמשיך לפי הטבלה |
| נמוכה | נמוכה | גבוהה | נמוכה | נמוכה | בדקו עם המועמדים שהצעתם מגבירה את השונות מה הסיבה ואז לדחות אותם או את הנותרים ולהמשיך לפי הטבלה |
| נמוכה | נמוכה | נמוכה | גבוהה | נמוכה | בחרו בהצעה בה מפורטות כל העלויות האפשריות במהלך ולאחר סיום העבודה ובתנאי התשלום הצמודים להתקדמות העבודה |
| נמוכה | נמוכה | נמוכה | נמוכה | גבוהה | בדקו עם המועמדים שהצעתם מגבירה את השונות מה הסיבה ואז לדחות אותם או את הנותרים ולהמשיך לפי הטבלה |
| נמוכה | גבוהה | גבוהה | נמוכה | נמוכה | בדקו עם המועמדים שהצעתם מגבירה את השונות מה הסיבה ואז לדחות אותם או את הנותרים ולהמשיך לפי הטבלה |
| גבוהה | נמוכה | נמוכה | גבוהה | גבוהה | אם קיימת התאמה בין ההצעה השלמה ביותר, הניסיון הרב ביותר והפירוט הרב ביותר לעלויות, תנאי תשלום ותנאים נלווים - בחרו בהצעה זו, אם אין התאמה כזו - בחרו בהצעה השלמה ביותר מכל ההצעות. |
מהי ההצעה המתאימה ביותר?
כשמבקשים ממספר מועמדים להציע מחיר – קל להתפתות ולהשוות עלויות סופיות. אולם בשיטה זו, כמעט תמיד, מסתכנים בהשוואת "תפוזים" עם "ארנבות". כדי להימנע מטעות מהסוג הזה – פירטנו תהליך שלפיו ניתן להביא לקנה מידה אחיד יחסית של ההצעות השונות שהתקבלו. ניתן אף לראות בטבלת העזר הקודמת כי במצב בו כמעט ואין הבדלים בשום קריטריון – ההצעה הזולה עדיפה, זאת משום שזהו המקרה היחיד שכל ההצעות מתארות את אותו המוצר או השירות – ואם כולן מתארות את אותו המוצר – אזי פערי המחיר הם הנמוכים ביותר האפשריים.
| שלב/פרק | הגורם | ההשפעה על המחיר הסופי | הסבר |
| בקשה להצעת מחיר | הגדרה ברורה של הצרכים והפתרון המבוקש | מקטין | מקטין חוסר ודאות או פירושים שגויים של הבקשה להצעת מחיר ומונע הצעות מחיר שאינן מתאימות |
| בקשה להצעת מחיר | תדריך או מענה לשאלות המתמודדים בהצעת המחיר | מקטין | מקטין חוסר ודאות, משפר את יכולת ההחלטה של המתמודדים ומונע הצעות מחיר שאינן מתאימות |
| כללי, צורה ותוכן | ניסיון בפיתוח (תוכנה או אתרי אינטרנט) | מקטין | ככל שהניסיון בפיתוח רב יותר - משך הזמן לפיתוח קטן. כיוון שהמחיר מושפע בעיקר מהזמן המושקע בפיתוח. |
| כללי, צורה ותוכן | ניסיון בעבודה מול משתמשים רבים | מקטין | ככל שהניסיון רב יותר – ניתן לצפות היבטים שונים של השימוש הצפוי באתר מראש ולכן זמן הפיתוח או סוג וכמות השינויים וההתאמות שיידרשו - קטן יותר |
| כללי, צורה ותוכן | ניסיון בניהול "פרויקט" (משימות ואנשים) | מקטין | מבטיח בחירת צוות מתאים, מסירת הנחיות ברורות לצוות, פיקוח על איכות העבודה והמוצר המוגמר |
| כללי, צורה ותוכן | מבנה הצעה מפורט, ברור, שלם ומקיף | מקטין | מקטין למינימום אי ודאות של שני הצדדים, מתאר כמעט במדויק את כל מרכיבי העלות ומאפשר קנה מידה להשוואה |
| טכנולוגיה ועיצוב | פיתוח באמצעות מערכת "קוד פתוח" | מקטין | מצמצם הצורך ברכישת כלי פיתוח, שדרוגי תוכנה או חומרה ורכישות אחרות. מונע צורך בהתקשרות קבועה או ארוכה, מאפשר שינויים או שדרוגים בכל נקודת זמן ללא תלות במפתחים קודמים |
| לוחות זמנים | לוחות זמנים המתחשבים באינטראקציה בין המשתתפים בפיתוח האתר ובלוחות הזמנים של מנהל הפרויקט | מקטין | רצוי ל"רווח" מעט את לוחות הזמנים על פני תקופה - על מנת לאפשר שיקול דעת, תיקון ליקויים ובקרת איכות, ביצוע התאמות או שיתופי פעולה בין העוסקים בפיתוח - שאם יתבצעו בלוח זמנים קצר מדי - יחייבו או עלות גבוהה הרבה יותר - או איכות נמוכה בהרבה. |
| מחיר ותנאי תשלום | פירוט מלא של העלויות בשלב הפיתוח, שלב האחריות ושלב השירות - כולל עלויות של שינויים יזומים במהלך העבודה | מקטין | מצמצם את אי הודאות עד לרמה כמעט ודאית סופית. |
| מחיר ותנאי תשלום | תנאי תשלום על פי התקדמות הפיתוח | מקטין | מאפשר פיקוח על לוחות הזמנים לביצוע, איכות העבודה בכל נקודת זמן ומונע עלות גבוהה עקב עלויות אשראי או חוסר ודאות של המפתח |
| תוספות והערות מיוחדות | פירוט מדויק של הגבלות או תוספות והערות מיוחדות | מקטין | מצמצם את אי הודאות עד לרמה כמעט ודאית סופית. |
לסיום
ומה עכשיו? קיבלתם כמה הצעות מחיר ומתוכן בחרתם את ההצעה המתאימה ביותר למטרתכם ולכן היא הצעה נהדרת עבורכם. נותר רק לפנות לכל המתמודדים ולהודות להם על השתתפותם ועל הזמן שהקדישו, ולהודיע למתמודד שאת הצעתו בחרתם – על החלטתכם. ובכל זאת, אם עדיין נותרו שאלות? אשמח לענות על שאלות שונות שלכם, בקשר לאמור כאן וגם לגבי נקודות שלא פורטו. מה לגבי תוספות, תיקונים, הערות או טיפים נוספים? אשמח לקבל מכם כל הצעה לשינוי, תיקון, תוספת או טיפים ובמידת הצורך – לשלבם במדריך הנ"ל.